הכנס יתקיים בתאריכים 25-26.11.21 בסמינר רמת אפעל, ויכלול הרצאות, פאנל מקצועי ואסיפה כללית, מושב פוסטרים, יריד תעסוקה ודוכנים. למידע נוסף לחץ כאן. רכישת כרטיסים לכנס השנתי ה13 לניתוח התנהגות: כנס היברידי – חגיגה של ניתוח התנהגות בישראל! מחיר מסובסד לחברי מנת”ה, הנחות עבור כרטיסים בהרשמה מוקדמת, הנחה לחברי עמותות (רכישת כרטיס לחברי עמותות דרך לינק [...]
למוצר זה יש מספר סוגים. ניתן לבחור את האפשרויות בעמוד המוצרלורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה - לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.
מה אם השאלה החשובה ביותר במבט על שילוב היא לא "מה הילד צריך ללמוד כדי להשתלב?" אלא "מה הסביבה צריכה לעשות כדי שכל ילד יוכל להשתתף, להתפתח ולהיות חלק ממנה?" בהרצאה אציג נקודות מבט עדכניות על שילוב ילדים אוטיסטים בגני הילדים ובבתי הספר, המבוססות על מחקרים מהשנים האחרונות. נתמקד בבחינת מאפייני הסביבה המשלבת, לצד הקשבה לנקודת מבטם של אנשים אוטיסטים ונבחן כיצד שינוי זה משפיע על תפקידנו כמנתחי ההתנהגות. ההרצאה תסקור את הגורמים הסביבתיים התורמים להשתתפות משמעותית של ילדים אוטיסטים, את תפקידם של אנשי הצוות החינוכי, בני השווים והמשפחות, ואת האופן שבו עקרונות ניתוח ההתנהגות יכולים להשתלב בגישות עדכניות, מתוך מטרה לקדם שותפות, שייכות ומתן מענה למגוון הצרכים של כלל הילדים במסגרת החינוכית.
הרצאה מתוך הכנס השנתי
כמנתחי התנהגות, אנחנו אמונים על דיוק, מדידה וניתוח פונקציונלי. אך לעיתים, גם לאחר שבנינו תוכנית התערבות מוקפדת לפי הספר, הנתונים מסרבים להתיישר והמטופל נותר "תקוע". האם ייתכן שבמשוואת ה-ABC המוכרת מסתתר משתנה נוסף שעד היום נותר שקוף? בהרצאה זו נציע הרחבה של הפריזמה ההתנהגותית הקלאסית. נחשוף את המודל האינטגרטיבי, המבקש לגשר בין העקרונות הביהביוריסטים המוצקים לבין תובנות עדכניות על חשיבה (EF) ומשמעות הקשר וההתקשרות (Attachment).
במקום לוותר על הכלים שלנו, נלמד כיצד להשחיז אותם: נבין מתי קושי בתפקודים ניהוליים מתחפש לבעיית מוטיבציה, וכיצד התעלמות מקשר איכותי משפיעה על יעילות תכנית התערבות. זוהי הזמנה להציץ אל "הקופסה השחורה" ולגלות כיצד שילוב השפות יכול להפוך אותנו למנתחי התנהגות מדויקים יותר, רגישים יותר ואפקטיביים יותר.
שם הרצאה: קשר עין – ללמד או ללמד? זו לא השאלה שם הרצאה: שותפות עם הורים: בניית אמון ומעורבות בטיפולי ניתוח התנהגות לילדים אוטיסטים
רבות הן הדעות הקדומות על אוטיזם, אך מה באמת אנו יודעים? מחלה? לקות? שונות? תוך כדי שמתבסס על מחקרים חדישים ועל חוויותיו כאוטיסט, מרדכי מחדד/מגלה לנו מהו אוטיזם ואיך להתייחס לאוטיזם ולאוטיסטים.
תגובות תיאבון נלמדות, או תגובתיות לרמזים למזון, הן גורמים מניעים רבי עוצמה להתנהגות אכילה, גם בהיעדר רעב. תשוקות אלו, הנגרמות בעקבות רמזים, עלולות לערער הרגלי אכילה בריאים, לתרום לעלייה במשקל ולעכב ירידה במשקל או שמירה על משקל שהופחת. התייחסות וכיבוי תגובות תיאבון אלו יכולים להיות גישה חשובה לטיפול באכילת יתר ובולמוסי אכילה. במצגת זו נתמקד במנגנון הלמידה, העומד בבסיס של אכילת יתר ובולמוסי אכילה, ונציע תובנות לגבי האופן שבו תהליכים אלה מעצבים התנהגויות. כמו כן, נדון בהשלכות המעשיות של ממצאים אלה, תוך דגש על תרגום מחקרי מעבדה להתערבויות חשיפה יעילות לאכילת יתר ובולמוסי אכילה.
A learning model of overeating and binge eating
Learned appetitive responses, or food cue reactivity, are powerful drivers of eating behavior, even in the absence of hunger. These cue-induced desires and cravings can undermine healthy eating habits, contribute to weight gain, and impede weight loss or the maintenance of a reduced weight. Addressing and extinguishing these appetitive responses can be a valuable approach for treating overeating and binge eating. In this presentation we will focus on the learning mechanism underlying overeating and binge eating, offering insights into how these processes shape behaviors. It will also discuss the practical implications of these findings, with an emphasis on translating laboratory research into effective exposure interventions for overeating and binge eating.
תגובות תיאבון נלמדות, או תגובתיות לרמזים למזון, הן גורמים מניעים רבי עוצמה להתנהגות אכילה, גם בהיעדר רעב. תשוקות אלו, הנגרמות בעקבות רמזים, עלולות לערער הרגלי אכילה בריאים, לתרום לעלייה במשקל ולעכב ירידה במשקל או שמירה על משקל שהופחת. התייחסות וכיבוי תגובות תיאבון אלו יכולים להיות גישה חשובה לטיפול באכילת יתר ובולמוסי אכילה. במצגת זו נתמקד במנגנון הלמידה, העומד בבסיס של אכילת יתר ובולמוסי אכילה, ונציע תובנות לגבי האופן שבו תהליכים אלה מעצבים התנהגויות. כמו כן, נדון בהשלכות המעשיות של ממצאים אלה, תוך דגש על תרגום מחקרי מעבדה להתערבויות חשיפה יעילות לאכילת יתר ובולמוסי אכילה.
A learning model of overeating and binge eating
Learned appetitive responses, or food cue reactivity, are powerful drivers of eating behavior, even in the absence of hunger. These cue-induced desires and cravings can undermine healthy eating habits, contribute to weight gain, and impede weight loss or the maintenance of a reduced weight. Addressing and extinguishing these appetitive responses can be a valuable approach for treating overeating and binge eating. In this presentation we will focus on the learning mechanism underlying overeating and binge eating, offering insights into how these processes shape behaviors. It will also discuss the practical implications of these findings, with an emphasis on translating laboratory research into effective exposure interventions for overeating and binge eating.
בשנים האחרונות ניתוח התנהגות מצוי במוקד של שיח מקצועי וביקורתי גובר העוסק בשאלות של אתיקה, רגישות הקשרית, עבודה עם טראומה ואופן יישום פרקטיקות מבוססות ראיות במציאות טיפולית ומערכתית מורכבת. במקביל, הספרות העדכנית בתחום מצביעה על התפתחות משמעותית של השיח הפנימי בניתוח התנהגות, עם דגש הולך וגדל על תוקף חברתי, ברית טיפולית, חמלה מקצועית וטיפול רגיש טראומה. בהקשר הישראלי, שיח זה מקבל משנה תוקף נוכח היעדר הסדרה פורמלית בתחום ניתוח ההתנהגות, מצב המעצים את האחריות המוטלת על הקהילה המקצועית בהגדרת גבולות תפקיד, סטנדרטים של יישום וזהות מקצועית. הרצאה זו מבקשת לבחון את הזהות המקצועית של מנתחות התנהגות בעידן הנוכחי, ולהציע מסגרת התנהגותית הרואה בזהות זו רפרטואר מקצועי פעיל ולא הגדרה פורמלית בלבד. בהסתמך על מחקרים עדכניים בניתוח התנהגות, קוד האתיקה המקצועי וספרות בתחום הטיפול הרגיש טראומה, יוצג מודל המדגיש את אופן התקשורת, ויסות עצמי, קבלת החלטות תחת עומס ושותפות עם הורים וצוותים כמשתנים מרכזיים המשפיעים על יישום ותוצאות התערבות. ההרצאה תסיים בהצעת קווים מנחים לעיצוב זהות מקצועית עדכנית, אחראית ומבוססת ראיות, כבסיס להובלת שינוי קליני ומערכתי במציאות הישראלית.
בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בעבודה עם חרדה בקרב ילדים אוטיסטים מתוך פרספקטיבה התנהגותית, לצד רגישות הולכת וגדלה להיבטים אתיים, משפחתיים וערכיים. על רקע מציאות מתמשכת של חוסר ודאות ושיבוש השגרה בישראל, חרדה הפכה למאפיין משמעותי בחיי ילדים, משפחות וצוותים חינוכיים. עבור ילדים אוטיסטים, הזקוקים לעיתים לעקביות, חזרתיות ויכולת חיזוי, מציאות זו מחדדת את הדילמות המקצועיות והאנושיות סביב התערבות, הכלה והגנה. בהרצאה נבחן דרכי התמודדות עם חרדה בגישה ההתנהגותית, על בסיס ספרות מקצועית ועדכנית, תוך שילוב דוגמאות מעשיות מעבודתי עם ילדים המראים קושי בהתמודדות עם שינוי, גירוי חדש או אברסיבי. נתמקד בהגדרות מרכזיות ובהליכים התנהגותיים שכיחים כגון עיצוב, חשיפה הדרגתית ועבודה דרך העדפות ובחירה המדגישים את השליטה של הילד. בחלקה האחרון של ההרצאה נעלה את נושא גבולות ההתערבות בעבודה עם חרדה: מתי נכון להתערב באופן אקטיבי ומתי הבחירה להקל, להמתין או להימנע היא עמדה טיפולית ראויה. נבחן את מורכבות קבלת ההחלטות בתוך המערכת המשפחתית והמסגרות החינוכיות. ההרצאה מזמינה חשיבה משותפת, רגישות והקשבה למשמעות ההתערבות עבור הילד וסביבתו. משך ההרצאה כשעה ורבע
מנתחי התנהגות בכל העולם צריכים ויכולים להתאמן על שיפור מיומנויות האתיקה והעבודה המקצועית שלהם. זאת על מנת להוביל התערבויות יעילות עם קליינטים בשטח! במסגרת סדנא זו המשתתפים ילמדו כיצד לתכנן וליישם תוכנית התערבות שמבוססת על אסטרטגיה של ניטור וניהול עצמי. במטרה לשפר מקצועיות ואתיקה אישית.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה - לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.